'Avodah Zarah
Daf 14b
משנה: אָמַר רִבִּי יְהוּדָה שָׁאַל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדָּרֶךְ מִפְּנֵי מָה אָֽסְרוּ גְּבִינוֹת הַגּוֹיִם. אָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵבָה שֶׁל נְבֵילָה. אָמַר לוֹ 14b וַהֲלֹא קֵיבַת עוֹלָה חֲמוּרָה מִקֵּיבַת נְבֵילָה וְאָֽמְרוּ כֹּהֵן שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה שׂוֹרְפָהּ חַיָּה וְלֹא הוֹדוּ לוּ אֶלָּא אָֽמְרוּ לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. חָזַר וְאָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵיבַת עֶגְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אָמַר לוֹ אִם כֵּן לָמָּה לֹא אֲסָרוּהָ בַהֲנָאָה. הִשִּׂיאוֹ לְדָבָר אַחֵר אָמַר לוֹ יִשְׁמָעֵאל אָחִי הֵיאָךְ אַתָּה קוֹרֵא כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן אוֹ כִּי טוֹבִים דּוֹדַייִךְ. אָמַר לוֹ כִּי טוֹבִים דּוֹדַייִךְ. אָמַר לוֹ אֵין הַדָּבָר כֵּן שֶׁהֲרֵי חֲבֵרוֹ מְלַמֵּד עָלָיו לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים׃
Traduction
R. Juda dit que R. Ismaël demanda à R. Josué pendant qu’ils voyageaient ensemble: -Pourquoi les fromages des païens sont-ils interdits? -Parce que ceux-ci font coaguler le lait dans un estomac de bête crevée. -Quoi! répliqua R. Ismaël, est-ce que l’estomac d’un holocauste ne comporte pas plus de gravité que celui d’une charogne; et comme un jour l’avis fut exprimé qu’un cohen qui désire manger cette partie peut l’avaler crue, l’avis ne fut pas confirmé, en disant que l’on ne doit pas en jouir sans que ce soit là une prévarication? -L’interdit provient, dit R. Josué, du séjour du lait dans l’estomac d’un veau offert à l’idole. Mais alors, répliqua R. Ismaël, pourquoi ne pas en interdire toute jouissance? Son interlocuteur parla d’un autre sujet et dit: Ismaël mon frère, lis-tu (Ct 1, 2): tes amours sont meilleurs que le vin, DODEKHA ou DODAIKH? -J’adopte cette dernière leçon, dit R. Josué. -Non, fut-il répliqué, car le verset suivant autorise la première leçon (il ne faut donc pas y regarder de trop près).
Pnei Moshe non traduit
מתני' מפני מה אסרו גבינות הנכרים. באכילה ולרבנן קא בעי דמשום חלב בהמה טמאה ליכא למיחש דקים לן חלב בהמה טמאה אינה נקפה:
מפני שמעמידין אותה בקיבה של נבילה. בחלב שבתוך הקיבה:
והלא קיבת העולה חמורה. שהעולה אסורה בהנאה ומועלין בה:
שדעתו יפה. שאינו קץ ומואס בה:
שורפה חיה. דפירשא בעלמא היא:
ולא הודו לו. להורות כן לכתחילה אבל אמרו לא נהנין מדרבנן ולא מועלין מדאו' אלמא מדלית ביה מעילה ש''מ האי חלב הכנוס בקיבה כפירשא בעלמא הוא:
בקיבת עגלי ע''ז. שנעשו לה תקרובת וגבי ע''ז אפי' פירשא בעלמא היא אסור דכתיב בה ולא ידבק בידך מאומה מן החרם:
השיאו לדבר אחר. ולא רצה לגלות לו טעמו של דבר מפני שעדיין לא עברו י''ב חדש שנגזר' גזירה זו וכי גזרי רבנן גזירה לא מגלו לטעמא עד תריסר ירחי שתא עד שתתפשט גזירתן דילמא איכא דלא ס''ל לטעמיה ואתי לזלזולי בי' וטעמא דאסרו גבינת נכרים מפני שמעמידין אותן בעור הקיבה של שחיטת נכרים שהיא נבילה ועור לאו פירשא הוא ואסור ואע''פ שהוא דבר מועט כנגד כל החלב כיון שהוא מעמיד החלב ועושה בו מעשה לא בטיל דקי''ל הכל הולך אחר המעמיד ומשום בשר בחלב לא היה אסור כיון שהבשר בפני עצמו מותר אינו אסור בחלב אע''פ שמעמידו עד שיתן בו טעם אבל דבר של איסור מעיקרו אסור בהיתר כל זמן שהוא מעמיד אף על פי שאינו נותן בו טעם:
כי טובים דודיך. לשון זכר:
או כי טובים דודייך. לשון נקבה וה''ק כ''י לפניו ישקני הקב''ה מנשיקות פיהו כי כך אמר לי כי טובים דודייך מיין:
אין הדבר כן שהרי חבירו מלמד עליו. שלשון זכר הוא והכי קאמרה כנסת ישראל לפני הקב''ה ערבים עלי דברי דודך כלומר תקנות שתקנו וגזרו החכמים יותר מיינה של תורה מעיקר תורה שבכתב:
הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוּדָה שָׁאַל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ כול'. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּרַ בַּא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מִפְּנֵי עֲגָלִים שֶׁשָּׁם נִשְׁחָטִין לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. שָׁמַע רִבִּי יוֹחָנָן וָמַר. יָפֶה לִימְּדָנוּ רִבִּי. שֶׁכֵּן הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲפִילוּ פִּירְשָׁהּ אָסוּר. רִבִּי יוֹחָנָן בָעֵי. מָצָא בָהּ טַבַּעַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. טַבַּעַת בְּעֵינָהּ הִיא. פִּירְשָׁהּ גּוּפָהּ הִיא.
Traduction
R. Jacob b. Aha ou R. Simon b. Aba dit au nom de R. Josué b. Levi: R. Meir interdit de tirer parti des fromages de Bet-Onéqé, parce qu’il arrive de sacrifier là des génisses à l’idolâtrie. R. Yohanan l’ayant entendu dit: notre maître nous en a enseigné une bonne explication; car, s’il est permis de coaguler le fromage dans l’estomac d’un animal, c’est différent pour l’animal sacrifié à l’idolâtrie: il est interdit de profiter même de ses excréments. R. Yohanan demanda: si dans les intestins d’un tel animal on trouve un anneau, est-il aussi défendu d’en tirer parti? -Non, dit R Yossé: un anneau est un corps distinct, tandis que l’excrément fait partie intégrante de l’animal – (74)''Suivent 2 passages déjà traduits: 1° Betsa 1, 1; 2° en (Berakhot 1, 7); après quoi se trouve répétée par erreur la phrase initiale de ce §.''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מפני עגלים ששם וכו'. אמתני' דלעיל קאי וטעמא דר''מ מפרש דאוסר בגבינות כפר ותירייקי אפי' בהנאה מפני עגלים ששם נשחטין לשם ע''ז ור''מ חייש למיעוטא כדפרישית שם:
שמע ר' יוחנן ואמר יפה לימדנו רבי. האי טעמא אליבא דרבי מאיר דאף על גב דמעמידין את הגבינה בקיבה ופירשא בעלמא היא מיהו בע''ז שאני שכן השוחט בהמה לע''ז אפי' פירשה אסור כדשמעינן ממתני':
מצא בה טבעת. בבהמה שנשחטה לע''ז אי נימא דאסור בהנאה:
טבעת בעינה היא. שאני טבעת דבעינה היא באת לתוך מעיה ולאו מגופה קא רבי אבל פירשה מגופה היא:
'Avodah Zarah
Daf 15a
רִבִּי חִייָה בַּרַ בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִין. אֵין מַעֲמִידִין לֹא בְקֵיבַת הַנְּבֵילָה וְלֹא בְקֵיבַת הַגּוֹי. חָֽזְרוּ לוֹמַר. מַעֲמִידִין בְּקֵיבַת הַנְּבֵילָה וְאֵין מַעֲמִידִין בְּקֵיבַת הַגּוֹי. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. זוֹ לְהוֹצִיא מִדִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. שֶׁרִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. שֶׁמַּחֲשֶׁבֶת נָכְרִי לַעֲבוֹדָה זָרָה. אָתָא רִבִּי אַסִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִין. מַעֲמִידִין בְּקֵיבַת הַנְּבֵילָה וְלֹא בְקֵיבַת הַגּוֹי. חָֽזְרוּ לוֹמַר. מַעֲמִידִין בֵּין בְּקֵיבַת הַנְּבֵילָה בֵּין בְּקֵיבַת הַגּוֹי. לִישָׁן מַתְנִיתָה מְסַייְעָא לְרִבִּי חִייָה בַּרַ בָּא. קֵיבַת הַנָּכְרִי וְשֶׁלַּנְּבֵילָה אֲסוּרָה 15a כְמִשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. טְרֵיפָה שֶׁיָּֽנְקָה מִן הַכְּשֵׁירָה קֵיבָתָהּ מוּתֶּרֶת כְּמִשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. כְּשֵׁירָה שֶׁיָּֽנְקָה מִן הַטְּרֵיפָה קֵיבָתָהּ אֲסוּרָה כְּמִשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. וַאֲפִילוּ דְּיִסְבְּרוּן בֵּית שַׁמַּי כְּבֵית הִלֵּל בַּמִּשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה הֲוֵי בֵיצָה גִּידוּלֵי גוּפָהּ. קֵיבָה מִמָּקוֹם אַחֵר בָּאָת. וְאַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַעֲשֶׂה בִבְנוֹ שֶׁלְרִבִּי יְהוּדָה בֶּן שַׁמּוּעַ שֶׁבִּקְעוּ לָהֶן זְאֵיבִים יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת צֹאן. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּ קֵיבוֹתֵיהֶן. אָֽמְרוּ. בֵּיצָה גִּידוּלֵי גוּפָהּ. קֵיבָה מִמָּקוֹם אַחֵר בָּאָת לוֹ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
בראשונה וכו'. סוגיא זו כתובה בריש פ''ק די''ט ומעתקת כאן בקצרה והכי גרסינן התם תמן תנינן בפ''ה דעדיות. ביצת נבילה אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק. שקליפתה קשה ונגמרת כשאר בצים הנמכרות בשוק מותרת ואם לאו אסורה כדברי בית שמאי ובית הלל אוסרין מה טעמא דבית שמאי גמורה היתה עד שלא תתנבל מעתה אפי' אין כיוצא בה נמכרת בשוק תהא מותרת אם אומר את כן נמצאת מתיר שלל של בצים. כלומר דשאני אין כיוצא בה נמכרת שכיון שלא נגמרה כבני מעיה היא וקשורה בשלל של בצים ולא נתיר שלל של בצים של נבילה. ואמרינן תו התם ובית שמאי כמשנה האחרונה ובית הלל כמשנה הראשונה בתמיה. ובספרי הדפוס כתוב שם בהיפוך וטעות הוא. כלומר דבית שמאי ובית הלל דפליגי בכיוצא בה נמכר' בשוק וקסברו ב''ה דכגופה היא מעתה דברי ב''ה כמשנה הראשונה דמתני' דהכא דאסרו משום קיבת נבילה דכגופה הויא והלא חזרו בהן ולמשנה אחרונה לאו כגופה חשובה היא וקס''ד דביצה וקיבה חדא דינא אית להו. דאמר ר' חייה בר בא בשם ר' יוחנן בראשונה וכו'. כדכתיב כאן כלומר משנה ראשונה ומשנה אחרונה מאי היא דאמר ר''ח וכו' וכדמסיק לקמן:
בראשונה היו אומרים אין מעמידין לא בקיבת הנבילה. אפי' של ישראל ולא בקיבת הנכרי ומטעמא דקיבת נבילה כגופה היא:
חזרו לומר. לפי משנה האחרונה שחזרו וסבירא לן דקיבה פירשא בעלמא היא מעמידין בקיבת הנבילה של ישראל אבל אין מעמידין בקיבת הנכרי משום דסתם שחיטת נכרי לע''ז היא ובע''ז אפי' פירשה אסור:
בעי. הקשה על זה דהאי אזלא כר''א דפ''ב דחולין דקאמר סתם מחשבת נכרי לע''ז והא סתים לן תנא לעיל דלא כר''א דתנן בהלכה ג' בשר הנכנס לע''ז מותר ואמרינן התם זו להוציא מדברי רבי אליעזר שר''א אומר מחשבת נכרי לע''ז:
אתא ר' אסי בשם רב יוחנן. דהכי קאמר ולא כדאמר ר' חייה בר בא בשמיה:
בראשונה היו אומרין אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת הנכרי חזרו לומר מעמידין בין בקיבת הנבילה בין בקיבת הנכרי וכן הוא במסכת ביצה. כלומר לפי משנה הראשונה היו שניהן שוין לאיסורא ולפי משנה האחרונה שניהן שוין להיתירא דסתם מחשבת נכרי לע''ז לא אמרינן:
לישן מתניתא מסייע לר' חייה בר בא. לשון המשנה ששנינו בפרק כל הבשר מסייעא ליה דקתני התם קיבת נכרי ושל נבילה אסורה אלמא דקיבת נכרי לחוד ושל נבילה לחוד ואי טעמא דנכרי נמי משום נבילה הויא למה לי למיתני תרוייהו אטו לא ידעינן דשחיטת נכרי נבילה היא:
כמשנה הראשונה. השתא מסיק לה דחזינן דקתני התנא כמשנה הראשונה וקתני כמשנה האחרונה כדמפרש לסיפא דמתני' דהתם וה''ג כמו שהוא במסכת ביצה:
כמשנה ראשונה כשירה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה כמשנ' ראשונה וטריפה שינקה מן הכשירה קיבתה מותרת כמשנה אחרונה. כלומר הא דקתני ברישא דמתני' קיבת נבילה אסורה אלמא לאו כפירשא בעלמא היא כמשנה ראשונה אתיא וכן הא דקתני ברישא דסיפא כשירה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה אלמא כחלב חשבינן ליה מה שהוא בתוך הקיבה הא נמי כמשנה ראשונה שקודם החזרה נשנית דאכתי לא הוה אמרינן כפירשא בעלמא היא ומשנה לא זזה ממקומה אפי' לאחר שחזרו מזה והא דקתני בסיפא דסיפא טריפה שינקה מן הכשירה קיבת' מותרת ולא אמרינן כגופה היא כמשנה האחרונה שלאחר חזרה היא. שמעינן מיהת דחזרו ממשנה ראשונה וקבעו כמשנה אחרונה והדרינן לקושיא דלעיל דבית שמאי כמשנה האחרונה ובית הלל כמשנה הראשונה בתמיה הא חזרו ממשנה הראשונה והיכי אמרינן להא דבית הלל כוותה:
ומשני ואפי' דיסברון בית שמאי כבית הלל כמשנה האחרונה. כצ''ל וכן הוא שם. כלומר דהא ליתא דמצינן לאוקמי הא דבית שמאי וכן הא דבית הלל כמשנה האחרונה דלא דמיא פלוגתייהו להא דמתני' דביצה גידולי גופה הויא ובהא פליגי דבית שמאי סברי הואיל וכיוצא בה נמכרת בשוק לאו כגופה חשבינן לה ואם אין כיוצא בה נמכרת אז כגופה הויא ובית הלל סברי אפי' כיוצא בה נמכרת מ''מ גידולי גופה היא שנתגדלה במעי נבילה וכנבילה היא אבל קיבה ממקום אחר באת ובין לבית שמאי ובין לב''ה אמרינן דלאו כגופה חשיבה דכפירשה בעלמא היא הבאה לה ממקום אחר ותרויהו כמשנה האחרונה סבירא להו:
ואתייא כהאי דאמר רבי יוסי בר בון וכו' שבקעו להם זאבים. דרסום ואסרו אותן משום דרוסת הזאב ואפ''ה קיבותיהן התירו דלא דמיא לביצה:
מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ כול'. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי. דּוֹדִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וַחֲבִיבִים יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה. וְחִכֵּ֕ךְ כְּיֵי֥ן הַטּ֛וֹב. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דּוֹדִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וַחֲבִיבִים יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה. כִּֽי טוֹבִ֥ים דּוֹדֶיךָ מִיָּֽיִן׃ רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְשֵׁם בַּר פָּזִי. תֵּדַע לָךְ שֶׁדִּבְרֵי סוֹפְרִין חֲבִיבִין יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה. שֶׁהֲרֵי רִבִּי טַרְפוֹן אִילּוּ לֹא קָרָא לֹא הָיָה עוֹבֵר אֶלָּא בַּעֲשֵׂה. מִפְּנֵי שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל חַייָב מִיתָה. עַל שֵׁם וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵר֭ יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
חברייא בשם ר' יוחנן וכו'. גרסינן להא לעיל פ' אלו הן הנחנקין בהל' ד' עד ע''פ התורה אשר יורוך ע''ש:
תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דִּבְרֵי תוֹרָה יֵשׁ בָּהֶן אִיסּוּר וְיֵשׁ בָּהֶן הֵיתֵר וְיֵשׁ בָּהֶן קַלִּין וְיֵשׁ בָּהֶן חֲמוּרִין. אֲבָל דִּבְרֵי סוֹפְרִין כּוּלָּן חוֹמֶר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הָאוֹמֵר. אֵין תְּפִילִּין. לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. פָּטוּר. חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת. לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים. חַייָב. רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי אִידִי בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בֵּרִבִּי חִייָה. חֲמוּדִין דִּבְרֵי זְקֵינִים מִדִּבְרֵי נְבִיאִים. דִּכְתִיב אַל תַּטִּיפוּ יַטִּיפ֑וּן. וּכְתִיב אַטִּיף לְךָ֔ לַיַּי֖ן וְלַשֵּׁכָ֑ר. נָבִיא וְזָקֵן לְמָה הֵן דּוֹמִין. לַמֶּלֶךּ שֶׁשִּׂילַּח שְׁנֵי סֵימָנְטֵירִין שֶׁלּוֹ לִמְדִינָה. עַל אֶחָד מֵהֶן כָּתַב. אִם אֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי וְסֵימַנְטֵירִין שֶׁלִּי אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ. וְעַל אֶחָד מֵהֶן כָּתַב. אַף עַל פְּי שֶׁאֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי וְסֵימַנְטֵירִין שֶׁלִּי הֶאֱמִינוּ לוֹ. כָּךְ בְּנָבִיא כָתוּב וְנָתַ֥ן אֵלֶי֛ךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת. בְּרַם הָכָא. עַל פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ.
Traduction
vide
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מִפְּנֵי שֶׁרוֹב עֲגָלִים שֶׁשָּׁם נִשְׁחָטִין לְשֵׁם דַּעֲבוֹדָה זָרָה. שָׁמַע רִבִּי יוֹחָנָן וָמַר. יָפֶה לִימְּדָנוּ רִבִּי. שֶׁכֵּן הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲפִילוּ פִּירְשָׁהּ אָסוּר. רִבִּי יוֹחָנָן בָעֵי. מָצָא בָהּ טַבַּעַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. טַבַּעַת בְּעֵייְנָהּ הִיא. פִּירְשָׁהּ גּוּפָהּ הִיא.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
ר' יעקב בר אחא וכו'. בריש הלכה וגרסי' לה על מתני' דלעיל והדר גריס לה על מתני' דהכא:
מַה שׂוֹרְפָהּ. גָּמִי לָהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בְּכוֹס זוֹהֵם. הָדָא אָֽמְרָה. הַשּׁוֹתֶה בְכוֹס זוֹהֵם לֹא נֶהֱנֶה וְלֹא מוֹעִיל.
Traduction
Par le mot CHOREFA de la Mishna, on entend le sens d’avaler à l’état cru. En ce cas, dit Resh Lakish, ce n’est pas une prévarication d’en jouir, car cela équivaut à boire dans un verre sali. Il résulte de cette règle ainsi donnée que le fait de boire dans un verre sali un objet qui (à part cela) serait consacré, ne constitue ni une jouissance interdite, ni un prévarication.
Pnei Moshe non traduit
מה שורפה. מה הלשון שורפה:
גמי לה. שגומא' אות' חיה:
בכוס זוהם. כלומר דיהיב טעמא מפני [מאי] אמרו בקיבת עולה כששורפה לא נהנה ולא מועל אע''פ שזה נהנה משום שדומה לשותה בכוס זוהם הדא אמרה וכו' ולא מועל דלא הויא הנאה גמורה שבטלה דעתו אצל כל אדם ומ''מ לכתחילה אמרו חכמים לא נהנה שלא יעשה כן:
מִפְּנֵי מַה לֹא גִילָּה לוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי שֶׁבְּקָרוֹב אָֽסְרוּם. וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל הָיָה קָטָן.
Traduction
Pourquoi Resh Lakish n’a-t-il pas énoncé clairement un tel avis (au lieu d’y faire une allusion indirecte)? -C’est répondit R. Yohanan, parce qu’en certains autres cas c’est interdit (et un abus était à craindre); de plus, au moment d’être interrogé, R. Ismaël était encore jeune (et devant les disciples trop jeunes on ne révèle pas les motifs de la Loi).
Pnei Moshe non traduit
מפני שבקרוב אסרום. ולא היה רוצה לגלות שלא יזלזלו בדבר:
ור' ישמעאל היה קטן. ועוד דבאותה שעה ששאלו עדיין קטן היה ר' ישמעאל ואין מגלין טעמי תורה לקטן כדלקמן:
רִבִּי חוֹנִייָה אָמַר. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא מַקְשֵׁי. אִם לְהַפְלִיגוֹ בִדְבָרִים הָיָה מְבַקֵּשׁ הָיָה לוֹ לְהַשִּׂיאוֹ בֶּחָמֵשׁ הַשִּׂאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאֵילּוּ הֵן. שְׁאֵת. אָרוּר. מָחָר. מְשׁוּקָּדִים. וְקָם. הֲל֤וֹא אִם תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת או שְׂאֵת אִם לֹ֣א תֵיטִ֔יב. כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָם֭ עִקְּרוּ שֽׁוֹראָרוּר או אָ֤רוּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז. וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ צֵא הִלָּחֵ֣ם בַּֽעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר או מָחר אָֽנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה. וּבַמְּנֹרָ֖ה אַרְבָּעָ֣ה גְבִעִ֑ים מְשׁוּקָּדִ֔ים או מְשׁוּקָּדִים כַּפְתֹּרֶ֖יהָ וּפְרָחֶ‍ֽיהָ׃ וַיֹּ֤אמֶר יְי אֶל מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵב֭ עִם אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ או וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה ׀. רִבִּי תַּנְחוּמָא מוֹסִיף הָדָא. וּבְנֵ֣י יַֽעֲקֹ֗ב בָּ֤אוּ מִן הַשָּׂדֶה֙ כְּשָׁמְעָ֔ם אוֹ כְּשָׁמְעָ֔ם וַיִּֽתְעַצְּבוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים. אָמַר רִבִּי לָא. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁמַּשִּׁיקִין עֲלֵהֶן אֶת הַפֶּה. הֵיכְמַה דְאַתְּ אָמַר יִשָּׁקֵ֨נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כָּתוּב וְאוֹתִי צִוָּ֤ה יְי. אוֹתִי וְאוֹתִי. נֶאֶמְרוּ לִי דְבָרִים שֶׁנֶּאֶמרוּ לָכֶם. וְנֶאֶמְרוּ לִי דְבָרִים שֶׁנֶּאֶמרוּ בֵינִי לְבֵין עַצְמִי.
Traduction
R. Honia dit que R. Hama b. Ouqba objecta ceci: si Resh Lakish cherchait à détourner la pensée de R. Ismaël par des mots couverts, il aurait aussi bien pu insinuer les 5 textes ambigus de la Bible (75)''V. Midrash, Rabba sur (Gn 80); et sur (Ct 1, 2).'', qui suivent: 1° il est dit (Gn 4, 7): Si tu fais le bien, ne sera-t-il pas reçu, texte qui peut s’expliquer au sens opposé, que l’on sera aussi reçu si l’on ne fait pas bien; 2° (Gn 49, 6): En leur colère ils ont tué un homme, et ils ont enlevé des bœufs pour leur plaisir; qu’il soit maudit, etc., à expliquer au contraire, qu’il soit maudit quoiqu’il soit puissant; 3° (Ex 17, 9): Moïse dit à Josué d’aller combattre contre Amalek le lendemain; ou peut être le lendemain se réfère à la suite, disant qu’il ''sera placé le jour au sommet de la colline''; 4° (Ex 25, 34): Il y aura au chandelier quatre plats en forme d’amande, ses pommeaux et ses fleurs, où l’expression ''en forme d’amande'' se réfère peut être, non au mot précédent, mais à la suite. Enfin 5°, (Dt 31, 16): Dieu dit à Moïse: te voici couché près de tes ancêtres et tu te lèveras, etc., tandis que ce dernier terme, se référant peut être à la suite, peut signifier: ''ce peuple se lèvera et forniquera''. R. Tanhouma ajoute à ces divers textes le suivant (Gn 34, 7): Les fils de Jacob arrivèrent des champs en apprenant, etc., dernière expression à rapprocher peut être de la suite. ''En l’apprenant, ces hommes se désolèrent''. Pourquoi donc, au lieu d’un exemple à double sens, le rabbin a-t-il énoncé un tout autre sujet? La raison est, dit R. Ila, que pour certains sujets il faut fermer la bouche, comme il est dit (Ct 1, 2): Il me baisera des baisers de la bouche (c’est-à-dire il me la fermera). R. Isaac interprète ces mots (Dt 4, 14): Et à moi Dieu a ordonné; la conjonction et vise la double portée des ordres, dont les uns m’ont été donnés pour vous (avec faculté de vous les expliquer), les autres me sont réservés à moi seul (sans faculté d’explication).
Pnei Moshe non traduit
אם להפליגו בדברים היה מבקש. מ''מ השיאו לדבר הזה ולא השיאו לאלו חמש השאות שבתורה שאין להן הכרע ויש להשיא פירושן לכאן ולכאן כדחשיב ואזיל וכלומר דהכא נמי מפני מה השיאו לגמרי לדבר אחר היה לו לומר מילתא דמשתמע לתרי אפי שהוא נוטה לכאן ולכאן והיה יודע ולא יודע גוף הטעם:
א''ר לא. היינו טעמא מפני שיש דברים שמשיקין השפתים עליהן וסותמין את הפה ואין לגלותן כלל וכלל היך כמה וכו' ישקני:
אותי. הוה ליה למיכתב וכתיב ואותי ללמד שנא' לי דברים שיש לי רשות לומר הטעם לכם ודברים שאין לי לגלות הטעם כ''א נאמר לי טעמן ביני לבין עצמי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source